חרוסת מושלמת של סבא לולו

החרוסת הזו, זה אולי הדברים שאני הכי אוהבת בעולם.

אבל זאת ספציפית. את רוב החרוסות האחרות שטעמתי, לא אהבתי ככה.. כנראה שיש בה את הקסם של סבא, ואת הזכרונות שלי מהילדות, שמעלים את הטעם לשלב אחר לגמרי של טעים. אבל! יש לציין שכל מי שטעם את המתכון הזה התאהב גם.

לסבא היו 2 תפקידים עיקריים לקראת כל פחס. לטחון את הדגים לגפילטעפיש המושלם של סבתא, והממרח המתוק והמושלם הזה.אני זוכרת אותו עומד במטבח עם גופיית סבא לבנה, הכרס שלו מהדקת את החולצה לגוף והמעט שיער שיער הלבן שלו עומד בצורה משעשעת כי הוא בבית ולא מסורק מספיק, וטוחן יחד את המצרכים, וכמובן, שמכין גם צנצנת אחת לכל אחד מהאחים של אמא שיהיה לנו משלוח הביתה, כי איך אפשר לאכול מזה רק בערב החג?

עכשיו, כשסבא וסבתא כבר לא איתנו, וכל שנשאר לנו זה הזכרונות המתוקים מהם, אני מקפידה כל שנה להכין צנצנת חרוסת שלהם, לא משנה איפה אנחנו עושים את החג. זה משאיר אותם איתי, ומביא אותם לארוחת החג, ולרגע מחזיר אותי לבית שלהם, בשולחן החג, כשסבא בראש, וסבתא לצידו, וכולנו מתענגים על המטעמים והרגעים המאושרים האלו.

מקווה שתתאהבו גם במתכון של סבא, ושגם לכם הוא ימתיק את החג, שיהיה פסח שמח וכשר 🤍